כבר מגיל צעיר אחד הדברים שענייני אותי וגרמו לי הנאה וסיפוק היה ליצור דברים בעצמי. כנהוג במשפחתנו, לא הסתפקתי בעבודות יצירה רגילות, אלא התרכזתי בנסיונות ליצור כלים "שימושיים" לחיים.
וכך מצאתי את עצמי תופר כפפות עור משאריות של תיק ישן [דווקא בסוף התאימו עליי בול], מגלף עשרות ענפים של עץ אורן כדי ליצור קשת וחיצים, בונה "כבשן" ומכה על שאריות של ברזל בניין כדי לחשל כלים מפלדה ואחרון חביב [והכי פחות מצלח]: לוקח עור של כבש שזה עתה נשחט כדי לעשות ממנו נעלי בית...
מאחר ולא תמיד הצלחתי בכל הנסיונות שלי, הייתי משקיע המון זמן בלימוד איך ניתן ליצור את הדברים בצורה טובה יותר: איך חישול משפיע על הפלדה ומה ההרכב של פלדות קשות יותר ופחות, מה מבנה הסיבים ותכונות העץ של עצים שונים, איך מעבדים עור גלמי ועוד ועוד.
היום אני מוצא את הסיפוק הזה בתכנון והרכבה של מכונות – לראות איך "מחשבה יוצרת מציאות" – מציאות של פלדה, הנעה, בקרה ותכנה. אני מאוד נהנה ללמוד נושא לעומק, להפעיל מחשבה יוצרת וליצור מכונות שנותנות ערך אמיתי ללקוחות ומאפשרות להם להגיע לתפוקה גדולה יותר במפעל ולרווחים גדולים יותר.